Only edition, 30, [2] ff., quarto, 212:148mm., wide margins, usual light age staining. A very good copy bound in later boards, rubbed. Lacking 12 pages of musical scores as usual.

 

The Kohanim (priests) in the Italian and Ashkenazic communities of Ferrara had a longstanding custom of using a tune for the recitation of the Priestly Benediction (Num. 6:24-26) that stressed the words ve-yishmerekha, elekha, and vi-yekhunekka on the ultimate syllable (mi-le-ra), rather than on the penultimate syllable (mi-le-eil), as standard Hebrew grammar would dictate. R. Nehemiah ha-Kohen, a rabbi in Ferrara, sought to switch the practice so that the words would be pronounced properly. In response, R. Phinehas Hai Anau (Piattelli) (1693-1768), another rabbi in the city, published a defense of the ancient custom in the second issue of his teacher Rabbi Isaac Lampronti’s (1679-1756) periodical, entitled Tosefet Bikkurei Ketzir Talmud Torah … shel K”K Ferrara (Venice, 1715).

In the aftermath, a full-blown controversy broke out, with many rabbis rushing to Ha-Kohen’s defense. R. Mordecai Zahalon (d. 1748), rabbi in Ferrara, published Metzitz u-Melitz (Venice, 1715), including both his own take on the issue as well as responsa and letters from other Italian rabbis, some of them authored several years earlier, when Ha-Kohen first sought to change the custom.

 

Hebrew Description

מציץ ומליץ : תשובה נצחת (בענין המחלוקת... בנגון ברכת כהני’)... להצדיק את... ר’ נחמיה ב"ר ברוך הכהן יצ"ו מעיר פירארה (שהכהנים עושים המלעיל מלרע מנהג גרוע הוא שאינו מבטל את ההלכה)... ולהצילו מתלונ’... יצאה מתוספת בכורי קציר ת"ת ([תלמוד תורה, של ר’ יצחק לאמפרונטי בפירארה] חברו... רבי פנחס חי עניו... הנדפס [בתוך: בכורי קציר] בויניציאה... שנת עת"ה [תע"ה])...

נגד החוברת "תוספת בכורי קציר", מאת ר’ פינחס ענו, ויניציאה תע"ה (הופיעה במסגרת הקובץ "בכורי קציר" של תלמוד תורה בפירארה). בחוברת זו נטען שניגון ברכת כהנים הנהוג בפירארה גורם לכהנים להפוך מלעיל למלרע, ויש לבטלו. המחבר כאן מבקש לקיים המנהג.

12 עמ’: תוים לנגונים. עמ’ 1-3: נגון בה"כ איטליאני בעיר פירארא; עמ’ 4-6: נגון שחדשו בבה"כ ספרדים; עמ’ 7-9: נגון בה"כ אשכנזים לדעת כמהר"ר אבריאל[!] להטיל שלום; עמ’ 10-12: נגון הנהוג בארצות אשכנז.

ולל גם: "נוסח הבקשה (הנעתקת בלשוננו)... שחיבר (החכם... יצחק למפרונטי) הקם נגד... הכהן הנ"ל למע’ השר", שיתן "רשות לברך את העם... כמנהגם החדש"; "איגרות הראשונות" של רבני איטליה; "לוח הטעיות" - השגות המחבר על "תוספת בכורי קציר" הנז’.

המחבר העלים את שמו וחתם בהקדמה: ’מציץ המליץ’, הוא ר’ מרדכי צהלון י"צ.

עיין: י. זנה, אבני בנין לתולדות היהודים באיטליה - חורב, כרך ו, תש"ב, עמ’ 95, 101.