R. Hayyim ben Joseph Vital (1542–1620), one of the greatest kabbalists, was born in Safed and studied in yeshivot there, especially under R. Moses Alshekh, his teacher in exoteric subjects. In 1564 he began to study Kabbalah, at first according to the system R. Moses Cordovero, and, after R. Isaac Luria’s (Ari) arrival in Safed, under the latter, becoming the Ari’s principal disciple. After the Ari’s death, R. Vital began to arrange the Ari’s teachings in written form, elaborating on them according to his own understanding, becoming the primary transmitter of the Ari’s teachings. R. Vital later moved to Jerusalem, serving as rabbi and head of a yeshivah from late 1577 to late 1585, where he wrote the last version of his presentation of the Lurianic system. In 1586 he returned to Safed, remaining there until 1592. In 1590 R. Vital was “ordained” as rabbi by his teacher R. Moses Alshekh, and then returned to Jerusalem in 1593 remaining several years, occasionally returning to Safed. His last move was to Damascus where he died. R. Vital was a prolific writer, his works encompassing Talmud, response, homilies, and even astronomy. R. Vital assembled his major writings into two vast works Ez ha-Hayyim and Ez ha-Da’at. The former is the inclusive name for all those writings in which he elaborated on the teaching of Isaac Luria. These works went through several versions and adaptations, for Vital began to arrange what he had heard from Luria immediately after his death, remained absorbed in this task for more than 20 years.

Bound with:

The second work is an only edition of Pe'er Etz Hayyim by R. Chaim b. Avraham of Krozh (Kraziai), Lithuania,  60 responsa  to the four parts of the Shulhan Arukh in three parts.

Krozh (Kraziai) – Rasin District, is approximately 35 miles from the East Prussian border. Its primary commercial ties were with Kelme (11 miles) and Memel (50). The Jewish community dates from the fifteenth century. In the following century, the community organized.  Dignitaries were active in the “Council of the Lands.”  At that time, the town was part of the Keidan northern circuit.  Krozh was a center for the surrounding communities.  Delegates from the northern circuit would assemble there.  At the end of the seventeenth century, the first rabbi was appointed.  The town became a center for learning Kabbalah in Lithuania.

Hebrew Description

... ועתה נדפס עם הגהות וביאורים אשר אספתי ולקטתי עם תוספות נופך משלי ... מנחם מענכין בלא"א מו"ה שלום ז"ל היילפרין ... ‬

מעבר לשער: "הקדמת המחבר והמאסף והמסדר את הגהות וביאורים", ר’ מנחם מענכין היילפרין.

ב"הגהות וביאורים" אסף המחבר: "א. הרבה הגהות מהרנ"ש אשר מצאתי בספר מבוא שערים של דפוס קארעץ בכת"י, ב. חידושים מהרב [ר’ שלמה כהן, בעל ספר] יפה שעה [שאלוניקי תקע"ג] ... ג. ... ספר כת"י הנקרא שפת אמת אשר מצאתי בו פירוש על שער ה’ שבספר ... מבוא שערים, ד. ספר שמן ששון [לר’ ששון ב"ר משה, ירושלם תרכ"ג-תרנ"ו] אשר הוא מראה מקומות ואיזה הערות על כל הספר ... מבוא שערים". המחבר תיקן את השיבושים שנפלו "בדפוסים שונים ... והמובחר שבכולם ... שנדפס בסאלוניקי שנת התקס"ו". ‬

דף סה,ב-עו: "הגהות הרמ"ז [ר’ משה זכות] והרנ"ש [ר’ נתן שפירא] ... על עץ חיים ומב"ש [ומבוא שערים. צ"ל: על ספר אוצרות חיים]". עיין: ספר אוצרות חיים, ירושלם [תרס"ז]. ‬

נוסח הספר בהוצאה זו דומה לדפוס [שאלוניקי] תקס"ו. הגהות ר’ יעקב צמח שבדפוס קארעץ תקמ"ג, נדפסו כאן בתוך ה"הגהות וביאורים".

ראינו טופס עם שער שונה: "ספר מבוא שערים ... שתשרה שכינה במעשה ידינו ... שלמה ברוך בה"ר דוד צופיוף הכהן ס"ט, משה פנחס צופיוף הכהן ס"ט" בטופס זה נשמט מן השער שמו של ר’ מנחם מענכין היילפרין וכן הקדמתו שמעבר לשער. בדף [2] שנוסף בראש הספר נדפסה "הקדמת בן המוציא לאור", ר’ שלמה ברוך דוד צופיוף הכהן. בהקדמה הוא מזכיר את ר’ מנחם מענכין היילפרין "אשר טרח ויגע ... בהגהת הספר .... וסידר ה’הגהות וביאורים’" ומספר על פעולותיו הציבוריות של אביו, ר’ דוד צופיוף הכהן. ‬

ספר פאר עץ חיים : כולל ששים שאלות ותשובות... על ארבע שו"ע... המחבר הרב... חיים בהרב... אברהם זצוק"ל מילידי... עיר קראז, ובסוף ימיו היה (מו"ץ) בעיר קאוונא, ושם נתבקש בישיבה של מעלה... חלק א-ג.

ההסכמות שבחלק ב-ג הועתקו מחלק א. בכל החלקים לא נדפסו אלא לו תשובות על אורח חיים בלבד.

חלק א: שנת י’ג’ד’י’ל’ ת’ו’ר’ה’ ויאדיר לפ"ג [תרס"ג]. [4], עח דף.

דף [2, ב]: אמר המעתיק והמלקט ליפא מאיר ב"ר יעקב פסח וויגאליק.

חלק ב: תרס"ה. [1], צו דף.

חלק ג: [תרס"ח?]. [1], עז דף.