× Bidding has ended on this item.
Ended

Document by seven rabbis, Jerusalem 1844

כתב מרבני ירושלים - Manuscript

Listing Image
Payment Options
Seller Accepts Credit Cards

Payment Instructions
You will be emailed an invoice with payment instructions upon completion of the auction.
Details
  • Lot Number 54112
  • Title (English) Document by seven rabbis
  • Title (Hebrew) כתב מרבני ירושלים
  • Note Manuscript
  • City Jerusalem
  • Publication Date 1844
  • Estimated Price - Low 1,000
  • Estimated Price - High 2,000

  • Item # 2532620
  • End Date
  • Start Date
Description

Physical Description

[1] p., 265:204mm., light age staining, creased on folds, ink on paper, neat mid-Eastern rabbinic script, signed by seven rabbis, dated.

 

Detail Description

Signed are:

R. Judah b. Raphael Navon (d. 1844), chief rabbi, Haham Bqashi of Jerusalem. R. Navov was born to a Sephardic Jerusalem family of rabbinical scholars and community leaders. An erudite scholar he was the author of Degel Mahne Ephraim (never published?) a commentary to his grandfather's Mahne Ephraim. His name appears on many period documents. Enc Hakhmei Jerusalem

R. Chaim Ya'akov Pardo.

R. Moses b. Raphael Pardo (died 1888) was a rabbi and rabbinical emissary. He was born in Jerusalem. After serving as rabbi in Jerusalem for many years, he left the city in 1870 and traveled to North Africa on a mission on behalf of Jerusalem. On his return trip in 1871 he stopped in Alexandria and accepted an offer to serve as the rabbi of the Jewish community there, a position he held until his death. Pardo was the author of Hora'ah de-Veit Din, about the laws of divorce; Shemo Moshe, responsa; and Zedek u-Mishpat, novellae to Hoshen Mishpat.

R. Chaim Ephraim b. Judah Navon (d. 1860) rabbinical scholar in Jeusalem.

R. Benjamin Mordechai b. Ephraim Navon (17881851), kabbalist and halakhist, one of the outstanding Jerusalem sages of his time, son of Ephraim b. Jonah Navon. Navon was called Jilibin (Çelebi, a Turkish title of honor). He was head of the kabbalists of the "Midrash Ḥasidim Kehillah Kedoshah Bet El" and head of a bet din. He devoted himself to a great extent to communal affairs, and assisted Israel Bak in establishing his pioneer printing press in Jerusalem in 1841. Navon wrote many responsa, some of which were published under the title Benei Binyamin (1876) by jacob saul elyashar , his stepson and disciple, who also included many of his sermons in his Ish Emunim (1885).

and two more rabbis.

 

Hebrew Description:

א - ה"ר יהודה ב"ר רפאל נבון (נפטר תר"ד) - נולד בירושלים לרב חיים רפאל נבון, בן למשפחה ספרדית שישבה בארץ ישראל בראשית המאה ה-יח, עת שעלה לירושלים הרב אפרים נבון, ושבמשך דורות רבים הוציאה מתוכה רבנים, מנהיגים ואישי ציבורבשנת תקנ"ז היה שליח חברון לצפון אפריקה, בתקצ"ו יצא בשליחות ירושלים ושוב בשנת תר"ד 

אחרי פטירת קרובו, הרב יונה משה נבון בתר"א  מונה לאב בית דין, לפקיד הכוללות ולראשון לציון של ירושלים, למשך פחות משנה אחת עד תר"ב .בגלל וויכוח על המינוי, בין תומכיו לתומכי הרב חיים אברהם גאגין. הוא נאלץ לפנות מקומו לרב חיים אברהם גאגין- גם בשל חולשתו וזקנתו ובעיקר כדי להשכין שלום בעדהנתפרסם בדורו בעיקר בשל דאגתו לציבור. חיבר את הספר "דגל מחנה אפרים", בו מתרץ הקושיות שנשאלו על ספר סבו מחנה אפרים - לא יצא לאורהרב יהודה נבון נפטר בירושלים בכ"ג בכסלותר"ה הוא קבור בחלקת הספרדים שבהר הזיתים.

ב. 

 ג. ה"ר חיים יעקב [מירקאדו] פארדו - 

ד. 

ה. ה"ר משה פארדו - ראב"ד בירושלים ואב"ד נא-אמון, שהיה דודו של רבי חיים יעקב. מחכמי ודייני עיר הקודש ירושלים, שבשנת תרכ"ז נתמנה בה לאב"ד. בשנת תר"ל יצא לשליחות בערי אפריקה וכשעבר בדרכו חזרה דרך העיר נא אמון קיבל את בקשת בני העיר להתמנות עליהם לרב. על כסא ההוראה בנא אמון ישב עד פטירתו בשנת תרמ"ח

ו. ה"ר חיים אפרים נבון

ז. ה"ר בנימין מרדכי נבון - (תקמ"ח - ה' בטבת תרי"ב) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי.  חייו נולד בירושלים, לאפרים נבון ממשפחת נבון הירושלמית, צאצא לרב יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף" ו"גט מקושר") ולאמו אלישבע בת הרב חיים מונדובי. רעייתו הראשונה ובניהם נפטרו, אירוע שהותיר עליו רושם עז אשר מצא את ביטויו בספרו "בני בנימין וקרב איש" משנת תרל"ה. בתקפ"ח, נשא בנישואים שניים את אמו של הרב יעקב שאול אלישר, ארבע שנים לאחר פטירת בעלה הראשון.  הרב נבון שימש ראב"ד בירושלים ועמד בראש כמה ישיבות בהן ישיבת המקובלים בית אל, ישיבת בית אהרון קצין (יחד עם קרובו, הראשון לציון הרב יהודה נבון), ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה.  בשנת תר"ט מונה לתפקיד עוזרו של הראשון לציון הרב יצחק קובו ולמעשה הועברו אליו הסמכויות המנהליות של הראשון לציון.  הרב נבון נפטר בירושלים ונקבר ב"חלקת הרבנים", בבית הקברות בהר הזיתים. לימים נקבר לצדו בנו החורג - הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר. מחבר ספר בני בנימין וקרב אי"ש נדפס לראשונה על ידי הרב אלישר בשנת תרל"ה בצירוף תשובותיו שלו. בספר נדפסו גם תשובות מרבנים נוספים

 

 

Reference

Frumkin-Rivlin, 3 (1929), 292f.; M.D. Gaon, Yehudei ha-Mizraḥ be-Ereẓ Yisrael, 2 (1937), 450f.; Benayahu,: Sinai, 24 (1948/49), 20514; idem, Rabbi Ḥayyim Joseph David Azulai (1959), 275. (Abraham David); Gaon, M. D. (1937). יהודי המזרח בארץ ישראל [Yehudei ha-Mizraḥ be-Ereẓ Yisrael] (in Hebrew). 2. Jerusalem. p. 541.Arzei Levanon