Physical Description

 First edition. [4], 221, [3] f., octavo, 175:105 mm., extra wide crisp margins, usual light age and damp staining. A very good copy bound in modern cloth over boards.

Detail Description

Synopsis of responsa on Shulchan Arukh from the Gaonic period by R. Moses ben Jacob Hagiz, (1672–?1751), scholar and kabbalist, was among the leading opponents of Shabbateanism in the eighteenth century. Born in Jerusalem, he studied with his grandfather, R. Moses Galante. R. Hagiz visited Egypt and then Italy, where in 1704 he published his father’s Halakhot Ketannot. He traveled by way of Prague to Amsterdam where he made contact with R. Zevi Hirsch Ashkenazi, then rabbi of the Ashkenazi community, and collaborated with him in an energetic struggle against Shabbateanism and its secret adherents. When in 1713 Ashkenazi and Moses refused to retract the excommunication of the Shabbatean Nehemiah Hayon, a fierce quarrel broke out between them and the elders of the Portuguese community. In 1714 when R. Ashkenazi resigned his rabbinical office and left Amsterdam, R. Hagiz was compelled to leave with him. He went first to London with Ashkenazi, there continuing the fight against Hayon and his allies, and then to Altona, home of R. Jacob Emden, R. Ashkenazi’s son, where he resumed the struggle against Shabbateanism. Among those R. Hagiz attacked are Michael Abraham Cardoso and even R. Jonathan Eybeschuetz, and he took the offensive against R. Moses Hayyim Luzzatto, inducing the rabbis of Venice to excommunicate him. In 1738 R. Hagiz returned to Erez Israel and settled in Safed. He died in Beirut and was taken to Sidon for burial. R. Hagiz’s other works include Leket ha-Kemah, novellae on the Shulhan Arukh, O. H. and Y. D. (Amsterdam, 1697), and E. ha-E. (Hamburg, 1711); the ethical treaties Zerror ha-Hayyim and Mishnat Hakhamim (ibid., 1728–31 and 1733 respectively); Elleh ha-Mitzvot (Amsterdam, 1713), on the numeration of precepts in Maimonides’ Sefer ha-Mitzvot, on the Oral Law, and on Kabbalah; Sefat Emet (Amsterdam, 1697); and Parashat Elleh Masei (Altona, 1738), on the sanctity of the land of Israel.

Hebrew Description:

קיצור משאלות ותשובות חידושי הדינים שהובאו בפוסקים האחרונים על סדר הארבעה טורים ... משותף עמהן הקיצור שעשה הרב בעל פנים חדשות [ר' יצחק ב"ר אברהם חיים ישורון] ... [חלק א-ג].

['הקמח' הוא ראשי-התיבות 'הקטן משה חאגיז'.
חלק ד, על חושן המשפט, לא נדפס.
[חלק א]: (אורח חיים ... המגיה ... שמואל בן מוהר"ר אריה ליב סג"ל זצ"ל מק"ק פוזנן). אמשטרדם, דפוס שלמה כ"ץ פרופס, בשנת ודרשת ו'ח'גידו' ל'ך' א'ת' ד'בר המשפט [תס"ז]. [4], סו דף.
דף ד-ה, א: הקדמה מספר פנים חדשות.
דף סא-סו: "אמר המני"ח [המלקט משה ן' יעקב חאגיז] ... גמרתי בדעתי להדפיס בסוף כל אחד מהטורים מפתח אחד קטן שעשיתי לעצמי בפרטי הדינים ... בשולחן ... הערוך ... על פי מערכת האלפא ביתא ... ראיתי ... שכבר קדמני במלאכ' זה מוהר"ר
משולם בן מוהר"ר ישראל מקראקא והדפיס אותה שם בשנת ת"ו [צ"ל: ת"ז] ... ולכן שמו יהיה נקרא עליה, מראה מקום הדינים, וישאר לי זכות הנוספות".
בהקדמתו כותב ר' משה חאגיז: "התחלתי הדפסת הספר והנחתיה ... כי העיקר היה חסר בחסרון כיס". הכוונה לספר "לקט הקמח" במהדורה קודמת, שלא נכלל בה ספר "פנים חדשות", אשר החל להדפיס בויניציאה תס"ד, ולא השלימה. עיין: מ' בניהו,
ספרים שחיברם רבי משה חאג'יז וספרים שהוציאם לאור, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 121 ואילך, וכן שרגא פ' קורנבליט, הקדמה בלתי ידועה למהדורה גנוזה של הס' לקט הקמח, עלי ספר, ט, תשמ"א, עמ' 115 ואילך.
[חלק ב]: ליורה דעה. כנ"ל. קלג, [1] דף.
דף קכח-קלג: "מראה מקום הדינים ... בשולחן ערוך ... יורה דעה ... ונוסף עליו מפתח ... על ספר תורת חטאת [לר' משה איסרלש]".
[חלק ג]: (אבן העזר ... המגיה ... מאיר במוה"ר יעקב קאפיל דיינא מלובלין). [האמבורג], דפוס יאהן ראייז, בשנת ויקרא לו ה' שלום ע'ד' ה'י'ום ה'זה ע'ודנו ב'עפרה א'ב'י' ה'ע'ז'ר'י' [תע"ט]. [4], רכא, [3] דף.
דף [3-1,א] (בסוף): "מראה מקום הדינים עפ"י אלפא ביתא, כמו שנדפס בא"ח וי"ד על שם בעליו".
דף [3,א]: "שיר חובר בשבח מלאכת הדפוס ... נדפס בשנת חמשת אלפים לה"ר" [רל"ה. בסוף ארבעה טורים, לר' יעקב ב"ר אשר, פייביא די שאקו]. פותח: אני חכמה לכל חכמה עטרת (אוצר השירה והפיוט, א, עמ' 304, מס' 6691)..
משה שטיינשניידר, CB, עמ' 1790, מס' 10, רשם שנת הדפוס של חלק אבן העזר: 1711, היינו תע"א, כי חישב את האותיות הגדולות שבפרט המופיע בשולי השער. ואולם צדנר, עמ' 172, רשם: [1714?], היינו [תע"ד?].
והוא מעיר: מן הפרט שבשער יוצא 1711, אך בסוף הספר מזכיר המחבר את ספרו "אלה המצות, אשר חברתי והדפסתי בשנת תע"ג". בן-יעקב, עמ' 270, מס' 406, ואחריו פרידברג, עמ' 521, מס' 780, רושמים שתי הוצאות: תע"א ותע"ה. באמת נדפס הספר
בשנת תע"ט, ושלא כרגיל יש לחשב בפרט שבשער את האותיות הקטנות דוקא, וגם אין להביא בחשבון את ארבע התיבות הראשונות "ויקרא לוה' שלום". וכך יוצא מן ההקדמה החתומה בידי המחבר "ביום השמיני ... [ח בניסן] שנת גדול י'ח'י'ה' כ'ב'ו'ד'
ה'ב'י'ת' הזה האחרון מן הראשון" [תע"ט]. אף כאן נדפסו שלוש התיבות המודגשות באותיות קטנות דוקא, ואילו תיבת "גדול" נדפסה באותיות גדולות וארבע התיבות האחרונות נדפסו באותיות רש"י. בתוך ההקדמה כותב המחבר במפורש: "בשנה הבא[ה] עלינו
לשלום שנת ת"ף"!

הסכמות: ר' שלמה די אוליוירה, אמשטרדם, יא ניסן תס"ז; - [חלק א]
ר' שלמה ב"ר יעקב אאילייון, אמשטרדם, כה למטמונים [י אייר] תס"ז; - [חלק א]
ר' דוד ב"ר אברהם אופנהיים, פראג, תס"ו; - [חלק א]
ר' אברהם ברודא, פראג, טו"ב למספר בני ישראל [ב אייר] תס"ו; - [חלק א]
דייני מ"ש פראג; ר' אשר אנשיל ב"ר מיכל ווינר, ר' מתתי' ליברמן מקראקא, ר' ברוך סג"ל אוסטרליץ ב"ר זלמן אייזן שטאט, ר' יצחק ב"ר שלמה זלמן סג"ל ש"ה [שולהאף] ור' [מנחם] זכרי' מענדל שפירא , כט ניסן תס"ו; - [חלק א]
ר' בנימין וואלף בן הרא"ש [ר' אהרן שמעון] שפירא, פראג, י טבת תס"ו; - [חלק א]
ר' אליה ב"ר [בנימין] וואלף שפירא (מטיקטין), יב טבת תס"ו; - [חלק א]
ר' יעקב ב"ר יוסף [ריישר], רישא, יא שבט תס"ו; - [חלק א]
ר' בנימין זאב וואלף [ב"ר שמואל דרשן מלובלין], דעסא, ג בחוקותי תס"ו. - [חלק א]

Bibliography:

Carlebach, Pursuit of Heresy; EJ; Vin Hamburg; CD-NLI 0132826